לאכול או לא לאכול ארוחות ביניים בסוכרת?

כשחיים עם סוכרת אחת המטרות העיקריות היא לשמור על סוכרת מאוזנת, כלומר שרמות הסוכר ינועו בתוך טווח תקין לאורך כל שעות היממה כדי לאפשר חיים בריאים ללא סיבוכים.

בעבר סברו כי כל אדם עם סוכרת חייב לאכול 6 ארוחות ביום – 3 ארוחות עיקריות ו-3 ארוחות ביניים. מאוחר יותר פורסמו מחקרים שהעלו ספקות בנושא והראו שאכילה פעמים רבות ביממה תורמת לעליה בתהליכים דלקתיים שמתרחשים בגוף, לפעמים תורמת להשמנה, לאיזון פחות טוב של הסוכרת ועוד.

אז למי נכון לאכול ארוחות ביניים בסוכרת ולמי לא?

התשובה תלויה בסוג הסוכרת, סוג הטיפול ובוותק בסוכרת.

למי לא נכון לאכול ארוחות ביניים בסוכרת?

למי שיש סוכרת שמטופלת בשיטת בזאל-בולוס.

טיפול בשיטת בזאל בולוס פירושו הזרקת אינסולין ארוך-טווח פעם אחת ביום, ועוד אינסולין קצר-טווח שלוש פעמים ביום ומעלה. טיפול זה שכיח בסוכרת מסוג 1 וגם בסוכרת מסוג 2 לאחר שנים עם סוכרת, כשהלבלב כבר לא מסוגל להפריש מספיק אינסולין לפינוי הפחמימות שמגיעות לדם לאחר אכילה והוא תלוי בהזרקת אינסולין מבחוץ.

לאינסולין הקצר שמזריקים לפני הארוחה לוקח כ-4 שעות להוריד את הסוכר חזרה לרמה תקינה (בהנחה שהזרקתם כמות אינסולין שמתאימה לכמות הפחמימות שאכלתם ולרמת הסוכר שלפני הארוחה). אם תאכלו פחמימות גם בין הארוחות (עוגייה קטנה עם הקפה, קרקר מלוח, פרי) שוב תקפיצו את רמת הסוכר! הסוכר הזה, בהעדר אינסולין קצר שיפנה אותו, יישאר "תקוע" בזרם הדם עד הפעם הבאה שתזריקו אינסולין מה שיוביל לשעות רבות עם סוכר גבוה. לא חבל?

לכן הדבר הראשון שצריך לעשות, כדי לאזן סוכרת בטיפול בזאל-בולוס, הוא להפסיק לאכול ארוחות ביניים. אם קשה לכם לוותר על ארוחות ביניים עדיף לאכול בהן מזונות שדלים מאוד בפחמימות (עד 5 גר פחמימות לארוחת ביניים) כמו 10-15 שקדים או אגוזים לא קלויים, גבינת קוטג' בכפית, ירק, ביצה, ירק עם מטבל גבינה, פרוסת פסטרמה, גבינה קשה או דג. כמובן ללא לחם אלא אם כן מדובר בלחם דל פחמימות מיוחד שמכיל פחות מ3 גר פחמימות לפרוסה (למשל לחם שקדים, לחם פשתן, לחם טחינה).

למי כן נכון לאכול ארוחות ביניים בסוכרת?

למי שיש סוכרת מסוג 2 ומעט שנות סוכרת.

במקרים הללו הטיפול בסוכרת יכול להיות תזונתי, עם או בלי תרופות או עם זריקת אינסולין חד יומית של אינסולין ארוך טווח. ברוב המקרים הללו הלבלב עדיין מסוג להפריש מעט אינסולין לפינוי הפחמימות שמגיעות לדם מהמזון. ואז אכילת כמות קטנה של פחמימות בארוחת ביניים אמנם תעלה את רמת הסוכר לאחר האכילה אבל היא תעלה באופן מתון וגם תרד תוך שעתיים שלוש חזרה לרמה תקינה.

האסטרטגיה של פריסת המזון על פני יותר ארוחות יכולה להיות יעילה במיוחד אצל אנשים מקבוצה זו שרואים שאצלם הקפיצה בסוכר לאחר הארוחות העיקריות גדולה מאוד (כשהסוכר קופץ ביותר מ-50 מלפני לשעתיים אחרי תחילת הארוחה). מצב כזה מרמז שהסוכר "תקוע" בזרם הדם כי הגוף לא מצליח ליצר במהירות מספיק אינסולין כדי לפנות אותו מהדם. להם עדיף להקטין את כמות הפחמימות בארוחה העיקרית ולהזיז חלק ממנה לארוחת ביניים, כך נאפשר ללבלב להתמודד כל פעם עם כמות קטנה יותר של פחמימות. שימו לב אין הכוונה להוסיף עוד אוכל ולהשמין, אלא לחלק אחרת את הכמות היומית.

חשוב שתתיעצו בנושא עם הדיאטנית שלכם שמכירה את הרגלי האכילה שלכם ורואה את רמות הסוכר שלכם לאורך היום.