לא פעם המטופלים שלי, שמשתמשים בסנסורים או בליברה, מספרים לי על התסכול שלהם כשהם נשפטים על פי מספר אחד בלבד שנקרא HBA1c או בעברית ההמוגלובין המסוכרר, כשהם מרגישים שהוא לא משקף נכון את האיזון שלהם כפי שהם חווים אותו ביום יום.
בכתבה הזו אציג לכם את היתרונות והחסרונות של המדד שנקרא HBA1c אבל בעיקר את הכלי החדש והיעיל מאין כמוהו שמשקף הרבה יותר טוב את האיזון הגליקמי ונקרא TIR = Time in Range, ואיך ניתן להשתמש בו כדי לשפר את איזון רמות הסוכר שלכם באופן מיידי.
ה-HBA1c היה עד היום המדד היחיד שהגדיר את איזון הסוכרת.
זהו מרקר מבוסס שעבר סטנדרטיזציה ומהווה כלי מנבא חזק לסיבוכים בכלי דם.
לאדם בריא יש ערך של 5.6 ומטה. ערך של 6.5 ומעלה זו אבחנה של סוכרת.
ככל שהערך גבוה יותר כך הסוכרת פחות מאוזנת.
שיפור של 1 מ"ג % ב-HBA1c פירושו הפחתה של 37% בסיכון לסיבוכים בכלי דם!
אך למדד הזה יש לא מעט מגבלות שמונעים ממנו להעריך את האיזון הגליקמי באופן שלם:
הוא מעריך את האיזון לפי ממוצע רמות הסוכר. ממוצע אף פעם לא מראה את כל האמת. כך שאם יש לכם הרבה נמוכים והרבה גבוהים הממוצע יכול לצאת תקין בעוד שהמצב הפוך.
הוא אינו נותן מידע על היפוגליקמיות – שגם להן השלכות בריאותיות, שלא לדבר על ירידה באיכות החיים.
הוא אינו נותן שום מידע על התנודות ברמות הסוכר מיום ליום – כך שאם הוא השתפר יכול להיות שאתם תצאו מהרופא עם ציון לשבח אבל בפנים אתם פשוט יודעים שהתנודות שלכם ביום יום מראות אמת מתסכלת אחרת.
הוא מעריך את האיזון ב-2-3 החודשים האחרונים – כלומר הרבה זמן אחרי שהדברים קרו כשכבר לא ניתן לשנות את מה שהיה.
ה-HBA1c גם מושפע מגורמים רבים שלא באמת קשורים לאיזון הסוכר: הנפוצים ביניהם הם חוסר בברזל ובויטמין B12, אלכוהוליזם ושימוש כרוני באופיאטים שמעלים אותו, בעוד שאנמיה המוליטית או מחלת כבד כרונית או טחול מוגדל מורידים אותו.
עם התפתחות הטכנולוגיה והשימוש הגובר בסנסורים או במד סוכר פלאש (פריסטייל ליברה) פותח מדד חדש ויעיל, משלים ל HBA1c, שמאפשר להעריך טוב יותר את האיזון הגליקמי ולבחון את השפעת השינויים שאנו עושים כבר ביום למחרת.
המדד הזה נקרא TIR = Time in Range ופרושו % הזמן ביממה שרמת הסוכר נמצאת בתוך טווח המטרה שמוגדר 70-180. היעד כמובן הוא להיות כמה שיותר זמן בתוך הטווח.
המדד הזה עושה למעשה "זום-אין" על האיזון שלכם. הוא נכנס לפרטים. הוא משלים את ה-HBA1c כי הוא רואה את כמות ההיפוגליקמיות, כמה זמן נמשכו ולאיזה עומק הגיעו.
הוא רואה גם את הגבוהים, כמה זמן הייתם שם וכמה גבוה.
בעזרתו אפשר להציב יעדים לשיפור משבוע לשבוע ולבחון את ההתקדמות שלכם באופן מיידי.
כמה זמן צריך להיות בתוך טווח המטרה? מה נחשב טוב?
כמו שאתם רואים בתמונה, לרוב הבוגרים היעד הוא: להיות מעל 70% משעות היממה בתוך טווח המטרה פחות מ-4% בהיפו (כלומר מתחת ל70) ופחות מ-1% בהיפו חמור (מתחת לסוכר 54)
היעד לגילאים נמוכים מ-25 שיעד המסוכרר שלהם הוא 7.5 מתון יותר: להיות מעל 60% מהזמן בתוך טווח המטרה.
היעד לקשישים או אנשים בסיכון: להיות מעל 50% משעות היממה בתוך טווח המטרה ופחות מ1% מתחתיו.
בכל סנסור/ליברה יש דוח שמנתח את הנתונים שלכם. חפשו אותו - הדוח הזה מראה גם את רמת הסוכר הממוצעת וגם את ה-Time in Range - הזמן שרמות הסוכר שלכם היו בתוך טווח המטרה. איפה אתם נמצאים כיום יחסית ליעדים הללו? ומה אתם רוצים לשפר בשבוע הבא? האם אתם יותר מ-4% משעות היממה ברמות נמוכות מדי? אם כן – את זה עליכם לשפר קודם כל. כמה זמן אתם מעל טווח המטרה? הסתכלו על הדוחות היומיים ונסו להבין למה עליתם באותו יום מעל ה-180? בצעו שינויים ביום הבא ובדקו את התוצאות. מתקשים לעשות זאת לבד? פנו לדיאטנית סוכרת עם נסיון בתחום.
מתוך המלצות הקונצנזוס הבינלאומי בנושא Time in Range
Comentários